רש"י על שבת ל״ג ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ל״ג ע״ב:א׳ רש"י על שבת ל״ג ע״ב:ג׳ »

1 שבת פתח ↗

אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע קָאָמַר, אוֹ דִילְמָא אַף עַל לָשׁוֹן הָרָע נָמֵי קָאָמַר? תָּא שְׁמַע: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה הָיָה שָׁם רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: מַכָּה זוֹ, מִפְּנֵי מָה מַתְחֶלֶת בִּבְנֵי מֵעַיִים וְגוֹמֶרֶת בַּפֶּה? נַעֲנָה רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי ״רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל מָקוֹם״ וְאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וְלֵב מֵבִין, וְלָשׁוֹן מְחַתֵּךְ — פֶּה גּוֹמֵר. נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר: מִפְּנֵי שֶׁאוֹכְלִין בָּהּ דְּבָרִים טְמֵאִין. דְּבָרִים טְמֵאִים סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא שֶׁאוֹכְלִין בָּהּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מְתוּקָּנִים. נַעֲנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה.

2 שבת פתח ↗

3 שבת פתח ↗

4 שבת פתח ↗

5 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נתיבות עולם פתח ↗

130 כן כתב בגו"א בראשית פ"א אות מ: "אסכרה, הוא חולי שמתחיל בפה ומסיים בגרון", וכן הוא בנתיב אהבת ריע ספ"ג, ובח"א ליבמות סב: א, קלג:. אך הרא"ם בראשית א, יד כתב: "שמתחיל מן המעיים ומסיים בגרון, כדאיתא בשבת פרק במה מדליקין לג:". ושם אמרו "מכה זו "אסכרא" רש"י שם מפני מה מתחלת בבני מעיים וגומרת בפה", הרי מבואר כרא"ם. וכן הוא בעין יעקב שם, ובערוך ערך אסכרא. ובסמוך יביא גמרא זו, ובח"א שם א, כז. כתב: "החולי של אסכרה כיון שגומרת בפה". וכן כתב בנתיב הלשון פ"ז. ועוד, מהו ההפרש בין "פה" ל"גרון", שהרי רש"י שבת לג: כתב: "פה גומר - הכל יוצא מן הגרון", הרי ש"פה" הוא גרון, וכיצד ניתן לומר "מתחיל בפה ומסיים בגרון". וכן רש"י ברכות מ. כתב: "מונע אסכרה - שהחולי בא מחמת עצור בני מעים, והעדשים משלשלים". ובשבת לג. כתב רש"י "אסכרה - חולי המתחיל במעיים וגומר בגרון". ויל"ע בזה.

6 חידושי הלכות פתח ↗

בד"ה דברים טמאים כו' דבשלמא לשון הרע כו' דכתיב מלשני בסתר כו' עכ"ל דבהאי קרא מפורש לשון הרע אבל בקרא דמייתי לעיל כי יסכר פי דוברי שקר לא משמע כ"כ לשון הרע ולא מייתי לעיל אלא לסמך בעלמא דיסכר הוא לשון אסכרה וק"ל:

7 שבת פתח ↗

8 שבת פתח ↗

1 לכרם - זה בית המדרש שיושבין שורות שורות ככרם כך מפורש בירושלמי בברכות:

2 מכה זו - אסכרה:

3 ראש המדברים - במצות המלך שצוה עליו לדבר תחלה בכל מקום כדלקמן:

4 פה גומר - לשון הרע והוא בא על כך לפיכך מתחיל במעיים ומסיים בפה שהלב מבין לספר לשון הרע ובודה הדברים מלבו:

5 פה גומר - הכל יוצא מן הגרון:

6 דברים טמאים סלקא דעתך - וכי עונשה מיתה דבשלמא לשון הרע עונשה מיתה דכתיב תהילים ק״א:ה׳ מלשני בסתר רעהו אותו אצמית:

7 מתוקנין - מעושרים שהטבל במיתה בידי שמים כדיליף באלו הן הנשרפים סנהדרין דף פג.:

8 בעון בטול תורה - דענוש נמי מיתה כדאמרן מקרא נדרש לפני פניו למען ירבו ימיכם הא אם לא תלמדו יתמעטו:

1 תלמוד ירושלמי ברכות פתח ↗

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא וְשָׁאַל אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. אָמַר לֵיהּ רְשׁוּת. בָּא וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. אָמַר לֵיהּ חוֹבָה. אָמַר לוֹ וְהָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת. אָמַר לוֹ לְמָחָר כְּשֶׁאֶכָּנֵס לְבֵית הַוַּועַד עֲמוֹד וּשְׁאוֹל אֶת הַהֲלָכָה הַזֹּאת. לְמָחָר עָמַד אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. אָמַר לוֹ חוֹבָה. אָמַר לוֹ הָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַתְּ הוּא אוֹמֵר רְשׁוּת אָמַר לֵיהּ לָאו. אָמַר לוֹ עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּךָ. וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו עַד שֶׁרִינְּנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ לְרִבִּי חֻצְפִּית הַתּוּרְגְּמָן הַפְטֵר אֶת הָעָם. אָמְרוּ לְרִבִּי זֵינוֹן הַחֲזָן אֶמוֹר הַתְחֵיל וְאָמַר הַתְחִילוּ. וְעָמְדוֹ כָל הָעָם עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ לוֹ כִּי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד. הָלְכוּ וּמִינּוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה בֶּן שֵׁשׁ עֵשְׂרֵה שָׁנָה וְנִתְמַלֵּא כָּל רֹאשׁוֹ שֵׂיבוֹת. וְהָיָה רִבִּי עֲקִיבָא יוֹשֵׁב וּמִצְטָעֵר וְאָמַר לֹא שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֶלָּא שֶׁהוּא בֶּן גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִמֶּנּי. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבֹתָיו אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָתֵד בְּמִי לְהִתָּלוֹת בָּהּ. וְכִי מַה הָיְתָה יְתֵידָתוֹ שֶׁל רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שֶׁהָיָה דּוֹר עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. וְכַמָּה סַפְסָלִין הָיוּ שָׁם. רִבִּי יַעֲקֹב בֶּן סִיסִי אָמַר שְׁמוֹנִים סַפְסָלִים הָיוּ שָׁם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים חוּץ מִן הָעוֹמְדִין לַאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אָבוּן אָמַר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָיוּ שָׁם חוּץ מִן הָעוֹמְדִין לַאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. כְּיַי דְּתַנִּינָן תַּמָּן בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה. תַּמָּן תַּנִּינָן זֶה מִדְרָשׁ דָרַשׁ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֵה. וְכִי כֶרֶם הָיָה שָׁם אֶלָּא אֵילוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם. מִיַּד הָלַךְ לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפַיְיסוֹ בְבֵיתוֹ. אֲזַל גַּבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַשְׁכְּחֵיהּ יְתִיב עֲבִיד מְחָטִין. אֲמַר לֵיהּ אִילֵּין אַתְּ חַיֵּי. אֲמַר לֵיהּ וְעַד כְּדוֹן אַתְּ בָּעֵי מִידְעֵי. אוֹי לוֹ לְדוֹר שֶׁאַתָּה פַּרְנָסוֹ. אָמַר לוֹ נֶעֱנֵיתִי לָךְ. וְשָלְחוּן גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה חַד קַצָּר. וְאִית דָּמְרִין רִבִּי עֲקִיבָא הֲוָה. אָמַר לוֹ מִי שֶׁהוּא מַזֶּה בֶּן מַזֶּה יַזֶּה מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלֹא בֶּן מַזֶּה יֵימַר לְמַזֶּה בֶּן מַזֶּה מֵימֶיךָ מֵי מְעָרָה וְאֶפְרָךְ אֶפֶר מַקְלֶה. אָמַר לוֹ נִתְרַצִּיתֶם אֲנִי וְאַתֶּם נַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אַף עַל פִּי כֵּן לֹא הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ אֶלָּא מִינּוּ אוֹתוֹ אַב בֵּית דִּין.

7 סנהדרין פתח ↗

וְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה מְנָלַן? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִין לְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁהוּא בְּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם? דִּכְתִיב: ״וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וְגוֹ׳״.

« רש"י על שבת ל״ג ע״ב:א׳ רש"י על שבת ל״ג ע״ב:ג׳ »